בתחילת שנות 1993, עם הנהג ושתי החברים שלי הייתי במשימה הומנוטרית במזרח ליבריה. בזמן שהתקדמנו לעבר המחסום המכונית ״4WD” עצרה אחרי כמה מטרים אחרי שעברה. זה היה די נורמלי בתקופה הזאת בגלל שיש מלחמת אזרחים במדינה. והיו בדיקות שיגרתיות מתי שאתה עובר מעיירה לעיירה. המשימה שלנו הייתה לשלוף את את הכמות העצומה של החיסונים שנשארו לנו במחנה שלנו בזמן הפינוי האחרון שלנו.

אחרי שהסברנו את המטרה שלנו פה, שהכל נהרס מהמי גשמים – ארבעתנו חיכינו ל״אור ירוק״ מהצבא, הייתי מעדיף להגיד חיילים או מורדים אפילו ילדים חיילים שהיו אחראים על מספרים רבים. התשובה שלהם הייתה מסודרת ונקיה : בלתי אפשרי ! בלתי אפשרי שתתקדמו עוד, זה אסור אתם לא תיהיו בטוחים שם !

אז כמה שהיינו וניסינו להתעקש כך הם היו יותר ויותר קשים איתנו ואפילו לחוצים. הנהג שלנו היה עם המכונית. והסבירו לנו מה יכול לקרות ובלי שהבחנו היינו שלושה אירופאים שמסייעים במדינה בזמן מוגבל.

בכביש בוצי ובקצה של יער גשם טרופי, היינו לגמרי לבד. איזה השוואה בין היופי הטבעי ביער לבין הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה שנהפך לחוויה לא נעימה שהשעות עוברות ועוברות… אני יחסוך לכם את הסיפורים והפרטים שהיו שם… ידיים קשורות מאחורי הגב ורובה ״קלצ׳ניקוב״ מכוון לכיוון הראש שלי..

יצאנו במהירות לכביש הבוצי. ופתאום היה איזה רעידה שגרמה לשלושתנו לקפוץ לכל כיוון בבאגז׳ של המכונית הצלחתי איכשהו להיקשר לגלגל החלופי שהיה שם והשתמשתי בזה ככיסא. נסענו בערך במהירות של 150 קמש! לאחר מכן הורידו אותנו בעיירה בלי שום הסברים. וכמעט הצלחנו לברוח מהכלא…

אחרי ששתי החברים שלי והנהג שוחרר, הכביש המזעזע הזה המשיך ללא הפוגה.. במחסום עם החיילים האלה התיישבתי ביניהם במכונית שהגג היה חתוך לחלוטין. לפעמים נסענו במהירות של 180 קמש פתאום היה חתיכת עץ באמצע הדרך וכמעט ולא הצלחנו להתחמק מזה, החיילים והנהג התחילו לשתות והבקבוקים החלו לעבור בתורות מבין אדם לבן אדם. ובזמן הזה רק התפללתי לחיים שלי הקשבתי לעצה של הבחורה שהיא אישתי כעת, ונולדתי מחדש לנצרות.

אחרי ששמו אותי במשפחה ענייה בעיירה נידחת, אמרתי לאלוהים שאני אשרת אותו אחרי החופש שהוא הביא לי אחרי כל מה שעברתי.

הייתי בכלא לשלושה שבועות לפני שיצאתי לחופשי.

הייתי חוטא, בלי אלוהים. ואחרי מסע אישי מפרך מפחיד וחוויתי קיימתי את הבטחתי, קיבלתי את ישו לחיים שלי ב31 לאוגוסט 1997 באבידג׳אן, חוף השנהב. מאז הוא ממשיך לברך אותי ואת משפחתי !

וכן לקבל את אלוהים לחיים זה פריבילגיה ולאהוב אותו זה פשוט מדהים.

אם אתם רוצים ליצור איתי קשר, או לדעת יותר על המשימות שלי ? ההתעניינות שלכם חשובים לי מאוד בבקשה תרגישו חופשי להביע את דעתכם.

Vincent